רשלנות רפואית

Top

רשלנות רפואית פירושה מתן או מניעת שירותים רפואיים מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא או מהעוסק במקצוע רפואי כגון אחיות, צוות רפואי תומך, רוקח, מומחה רפואי וכדומה, ובעקבות התנהלות זו נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הגורם המטפל נהג כפי שנהג.

הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מתן הטיפול הרפואי, באבחון, בטיפול התרופתי, בהעדר הסכמה מדעת לקבלת הטיפול, בהסבר או חוסר הסבר אשר ניתנים למטופל לפני במהלך ולאחר הטיפול הרפואי המדובר ועוד.

הרשלנות הינה למעשה חריגה מהסטנדרט המקובל או מרמת הזהירות הסבירה לאותו מקרה ספציפי,

ואשר כתוצאה מחריגה זו נוצר הנזק למטופל.

בית המשפט יבחן האם הגורם אותו תובעים חרג מנורמות התנהגות של איש רפואה סביר, באילו אמצעי זהירות הוא נקט בכדי להבטיח את שלומו של המטופל, הוא יבחן את התיעוד הרפואי אשר יוצג, חוות דעת המומחים השונים, התרשמות אישית מן הצדדים לתיק (תובע/נתבע) וכדומה.

יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת.

לקבלת פיצויים ברשלנות הרפואית יש להראות 3 תנאים עיקריים:

1. שאכן בוצעה הפרה של חובת הזהירות מצד הגורם הרפואי הרלוונטי

2. שאכן נוצר נזק בין אם מדובר בנזק פיזי, נפשי או משולב.

3. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנוצר.

חלק מהנזקים אותם ניתן לתבוע הם:
1. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות
2. הוצאות על טיפול
3. כאב וסבל
4. פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה
5. קיצור תוחלת החיים

לשם חישוב הפיצוי עבור הרשלנות הרפואית בית המשפט בוחן את פרטי המקרה הספציפי.

הסבר נוסף ניתן לקרוא בהמשך דף זה.

לפגישה ראשונית ללא התחייבות והערכת סיכויי תביעתך ושוויה, קבע פגישת ייעוץ

חוקרים העובדים בשרות חברות הביטוח

חברות הביטוח שהם למעשה אלו אשר ישאו בפיצוי הכספי ברוב המקרים(תביעת הפוליסה של גורם הנזק) שולחות לעיתים חוקרים בכדי לברר פרטים על התובע וכן על הנזק אשר הוא טוען שנגרם לו.

בדרך כלל התוצרים של החוקרים הינם צילומים והקלטות אודיו.

כלל ראשון: לא לחתום על אף מסמך מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין.

כלל שני: לא לדבר/לשתף פעולה עם חוקרים מטעם חברת הביטוח מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין.

כלל שלישי: לא למסור פרטים אודות המקרה או התביעה לאנשים זרים.

כלל רביעי: לצמצם את מסירת הפרטים אודות המקרה לאנשים שאנו מכירים למינימום האפשרי בהתאם לקרבה שלנו עם אותו אדם, באופן זה נגביל את האפשרות כי השיחות שלכם יועברו לצד שלישי ללא ידיעתכם ולעיתם תוך כדי סילוף עובדות.

תוצרים אלו ימצאו את דרכם לבית המשפט ויוצגו שם ככל שזה יסייע לחברת הביטוח לדחות את התביעה ו/או להפחית את הפיצוי המבוקש.

לא פעם חוקרים מטעם חברת הביטוח יציגו את עצמם בדמויות שונות, כגון: שליח מהדואר, עמותה כלשהי, שכנים חדשים בשכונה, עורכי סקרים, נציגים מטעם הנפגע, נציגים מטעם קופות החולים/בית חולים, וכדומה.

אומנם היתחזות הינה עברה בפני עצמה, אך זהו כבר דיון אחר.

לעיתים יכולה חברת הביטוח לנסות ולנצל את מצוקתו של התובע(הניזוק) ולהציע לו פיצוי כלשהו בתמורה לסגירת התביעה, חשוב שלא תתפתו לכך, זיכרו, אין מתנות חינם, עדיף להתייעץ עם עורך דין בנושא לפני קבלת החלטה שעלולה להיות בלתי הפיכה ולהשפיע על סכום הפיצוי אותו יכולתם לקבל.

החוקרים אשר חברת הביטוח שתישלח הינם אנשים מאוד מיומנים בתפקידם, בעלי כושר שיכנוע, יכולת משחק מפותחת ונסיון רב שנים, אל תניחו כי תוכלו להתמודד עימם ולנסות לשחק מולם במשחקי אסטרטגיה. נסיון להתחכם / לשקר / להונות גורמים אלו אלו עלול לעלות לכם בהפסד כספי ניכר, בשל כך עליכם להישמר, במידה והחוקרים מנסים ליצור עימכם קשר, תמיד הפנו אותם לעורך הדין שלכם, וכמובן אל תשכחו גם אתם באופן אישי לעדכן את עורך הדין בנושא.

עליכם לזכור כי החוקרים/חברת ביטוח ינסו להגיע למצב בו הם יוכלו לבטל את תביעתכם ו/או לשאוף לפיצוי הקטן ביותר שניתן.

מועד התיישנות תביעה

ספירת מועד ההתיישנות הינה עד ליום הגשת התביעה בפועל לביהמ"ש.

תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים.

חישוב התקופה מתחיל להיספר החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.

במידה והנזק מתגלה רק מאוחר יותר, התביעה תתיישן בתוך 7 שנים מיום גילוי הנזק ובתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.

דוגמא: אדם נפגע עקב רשלנות רפואית בתאריך 01/01/2015, הנזק בא לידי ביטוי רק כעבור 8 שנים, תקופת ההתיישנות במקרה שכזה הינה עד לתאריך 01/01/2025.

במידה ומדובר בקטינים (מתחת לגיל 18) אזיי תקופת ההתיישנות תחל רק ביום אשר מלאו להם 18.

דוגמא: קטין נפגע עקב רשלנות רפואית בתאריך 01/01/2015, ובתאריך 01/01/2019 הוא חוגג יום הולדת 18,

הרי שתביעתו תתיישן רק לאחר 7 שנים מיום הולדתו ה- 18, כלומר ב- 01/01/2026, או במילים אחרות כאשר יגיע לגיל 25.

למרות שלכאורה יש 7 שנים עד שהתביעה תתיישן, לא מומלץ לחכות לרגע האחרון להגשת התביעה שכן ככל שהזמן עובר ולא נעשתה תביעה הנחת העבודה תהייה שהנזק ככל הנראה לא היה כל כך חמור, שכן אחרת היית מגיש תביעה בשלב הרבה יותר מוקדם.

כמו כן הנתבעת תוכל לטעון כי נגרם לה נזק ראייתי בשל העובדה כי עברו שנים רבות בהן לא יכולה הייתה חברת הביטוח לבדוק את הניזוק ואת יתר נסיבות האירוע בשל שיהוי רב בהגשת התביעה.

מצד שני, לא תמיד מומלץ להגיש תביעה סמוך לאחר קרות הנזק להגיש את התביעה, אלא יש להמתין ולגבש את המצב הרפואי המדוייק, שכן אם נתבע מוקדם מדי אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו תבענו סכום נמוך ממה שהיה צריך לתבוע (יש נזקים אשר התוצאה המלאה שלהם באה לידי ביטוי רק בחלוף זמן).

לאחר קבלת הפיצוי לא נוכל לתבוע בשנית אודות החמרה בגין אותו ארוע.

חזרה לעבודה לאחר קרות הזנק

חזרה לעבודה לאחר קרות הנזק

חזרה לשיגרה ובעיקר החזרה לעבודה גם אם רק באופן חלקי יכולה לסייע רבות לבריאות הנפשית, ולהקל על התמודדות עם הנזק אשר נוצר.

גם אם משמעות הדבר שיש צורך לעבור לתפקיד/עבודה מסוג אחר, להפחית בכמות השעות, לעבוד תחת מגבלות שונות כגון: עבודה רק בישיבה, ללא הרמת משאות כבדים וכדומה.

חשוב לזכור כי הפיצוי הכספי יחושב בין היתר על בסיס השכר העתידי או פוטנציאל ההשתכרות עתידי וכן האם יכולת לחזור לעבודה גם אם באופן חלקי ובכך להקטין את הנזק הכספי אשר נוצר.

ככל שלא ניתן יהיה להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים כי אכן הייתה מניעה רפואית לחזור לעבודה באופן חלקי/מלא אזיי הפיצוי שיתקבל יקוזז מגובה השכר אשר לכאורה יכולת להרוויח במהלך התקופה מאז קרות הנזק.

המשך קבלת טיפול רפואי מתאים

חשוב להמשיך ולקבל את הטיפולים הרפואיים על-ידי אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים (רופאים/פסיכולוגים/פסיכיאטרים וכדומה) ולשים לב במיוחד כי כל הפניות שלכם לאנשי מקצוע אלו מתועדות במלואן בדוח הרפואי(תאריך הבדיקה, מהות התלונה שלכם, הטיפול שהינכם מקבלים, הנחיות להמשך טיפול וכדומה), ולא לשכוח לשמור את העתק התעוד.

קבלת טיפול רפואי מתאים יכול להקטין את הסבל, לשפר את מהירות ההחלמה ואף להקטין את פוטנציאל הנכות העתידי ממנו אתם עלולים לסבול.

חשוב לציין כי טיפול אצל אנשי מיקצוע שאינם מוסמכים/מוכרים ע"י המדינה לא רק שיכולים להזיק לתביעתכם אלא ייתרה מכך, עלולים להחמיר את מצבכם הרפואי.

הרשומה הרפואית

הרשומה הרפואית היא למעשה פירוט התיעוד הרפואי כפי שהוא קיים במאגרי קופות החולים/בבתי החולים.

לכל מוסד רפואי יש מחלקה אשר אחראית על הרשומה הרפואית ולך כמטופל יש זכות לקבל העתק (בד"כ בתשלום) של רשומה זו.

לעיתים בעקבות מחדל של אי תעוד/תיעוד חלקי//תיעוד לקוי או מחסור מלא של התיעוד הרפואי, נוצר מצב כי לך כתובע למעשה אין אפשרות להוכיח את מרכיבי הרשלנות, במקרים כאלו בית המשפט יטה להעביר את נטל השיכנוע אל כתפי הנתבע (הרופא/ קופת החולים/ בית החולים וכדומה) כך שהנתבע הוא זה שיצטרך להוכיח שהוא לא התרשל במתן הטיפול.

אשם תורם

זהו מצב בו בית המשפט קובע כי לתובע יש אחריות לחלק מהנזק אשר נגרם.

לדוגמא: אם לאחר קרות הנזק בחרתי שלא ללכת יותר לטיפולים רפואיים, הרי שבהחלטה זו סביר שגרמתי להחרפת הנזק או לחילופין לא מנעתי את ההידרדרות של הבעיה הרפואית ו/או פגעתי בסיכויי הההחלמה.

במצב שכזה בית המשפט בעת חישוב הפיצוי הכספי יקח בחשבון כי לתובע היתה גם אחריות להקטנת הנזק ויפחית את הפיצויים בהתאם.

לדוגמא: אם התובע תבע סכום של 400,000 ש"ח, ובית המשפט קיבל את סכום התביעה אך קבע כי לתובע יש "אשם תורם" של 50% בנזק הנתבע, הרי בית המשפט יאשר פיצוי של 200,000 ש"ח בלבד.

חוות הדעת הרפואית

את התביעה יש להגיש בליווי חוות דעת של מומחה רפואי מטעמך, חוות הדעת תסביר לבית המשפט מהם הנזקים מהם הינך סובל ואשר בגינם הינך תובע, ההשלכה של הנזק על המשך התיפקוד וכן אחוזי הנכות (זמניים/קבועים) במידה ויש כאלה.

חוות דעת זו תועבר לניתבעים והם מצידם יעבירו זאת למומחה רפואי מטעמם שיוציא חוות דעת נגדית ככל והם לא יסכימו עם חוות הדעת שהועברה לעיונם.

בחלק מן המקרים גם בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אשר יגיש חוות דעת משלו.

תעוד פרטי המקרה

ברגע שעולה החשש כי התבצעה רשלנות רפואית אשר גרמה לנזק, יש חשיבות לבצע רישום של כל הפרטים הרלוונטיים הקשורים לאירוע, פרטים כגון: מי הם המעורבים בפרשה, עם מי דיברתם בנושא, אילו תשובות קיבלתם, מתי התרחש כל אירוע (תאריכים/זמנים), גם אם מדובר בפרטים אשר לדעתכם אינם בהכרח רלוונטים עדיף שיהיו מתועדים, לעיתים הפתרון/תוצאה ניסמכים על הפרטים הקטנים.

תעוד וצילום הנזק

יש לצלם את הנזק אשר ניגרם בהקדם האפשרי שכן חלק מן הפגיעות מחלימות ככל שהזמן חולף.

צילום הנזק קרוב ככל הניתן למועד האירוע יעזור בהוכחת הפגיעה בהמשך הדרך.

שמירת מסמכים רפואיים

ככל שהתעוד הרפואי שלכם יהיה מלא יותר כן יקל הדבר להוכחת הפגיעה ועוצמתה, וכן לקבלת פיצוי מתאים בהתאם לנזק שיוכח.

מחסור בתעוד רפואי מתאים עלול בחלק מן המקרים לגרום להפסדהתביעה.

יש לשמור כל מסמך רפואי אשר הינכם מקבלים, במידה ומסמך מסויים אבד או חסר יש אפשרות לפנות לגורם המטפל (בית-חולים, מד"א, רופא וכדומה) ולבקש העתק.

מסמכים לדוגמא:

ביקור אצל רופא/מומחה
טופס פינוי של מד"א
דוח קבלה במיון
מסמכי שיחרור מבית-חולים
תעוד שיחה טלפונית מול מוקד רפואי
הפניות לבדיקות
תוצאות בדיקות
תרופות שהונפקו
ימי מחלה שניתנו

המסמכים הרפואיים יהוו בסופו של דבר את האסמכתא הרפואית ומרכיב מרכזי לפיו יקבעו את מידת הזנק ועל פיו יכמתו את הפיצוי הכספי.

שמירת קבלות

בעת חישוב הפיצוי בגין הרשלנות, ניתן לקבל החזר על הוצאות אשר הוצאו בגין הנזק הניטען.

הוצאות כגון: פנייה לייעוץ רפואי, רכישת תרופות, נסיעות לטיפולים, רכשית עזרים רפואיים, הפסדים שנוצרו כגון טיסה או טיול שפיספתם בגין הנזק שנוצר, הסתייעות בעוזרת למשק הבית, אנשי מקצוע לטיפול בתיקונים בבית ועוד.

יש לוודא כי התעוד מכיל לכל הפחות חתימה, תאריך ופרטי מהות ההוצאה.

שמירת תלושי שכר

בכדי להוכיח חלק מהנזק הכלכלי שנוצר יש לקבל את תלושי השכר מלפני קרות הנזק וכן את תלושי השכר לאחר קרות הזנק, כך נוכל להראות את הירידה בהכנסה כתוצאה מהנזק שנוצר.

ככל שהנך עצמאי אזיי ניתן להשתמש בדוחות מס הכנסה ומע"מ.

פשרה זו לא מילת גנאי

כמו בכל תביעה, בית המשפט בבואו לפוסק פיצויים בוחן עד כמה ובאיזה אופן הצלחנו להוכיח את הנזק וכתוצאה מכך את סכום הפיצוי אותו אנו מבקשים.

באופן עקרוני נטל ההוכחה הינו על התובע, אלא במקרים בהם בית המשפט הסכים להפוך את נטל ההוכחה אל הנתבע.

כאשר ישנו קושי בהוכחת הנזק ו/או הסכום הנתבע, שני הצדדים הן התובע והן הנתבע עושים בינם לבין עצמם תוך כדי ניהול ההליכים שיקולי כדאיות, עד לאיזה שלב אני מוכל לנהל את התביעה בכדי להגיע לפסק דין או לחילופין להגיע לפשרה בטרם הסתיים ההליך הדיוני כך שסכום הפיצוי יהיה מוסכם על שני הצדדים תוך לקיחה בחשבון שיקולי עלות אל מול תועלת.

לעיתים הסכומים/תנאים אשר יסוכמו בפשרה יהיו עדיפים על התוצאה אשר תתקבל בבית המשפט בפסק דין.

הסכם הפשרה אינו נחתם במידה ואחד מהצדדים אינו מעוניין בכך.

ככל שהתיק יהיה יותר מוצק מבחינת ראיות, כך גדל הסיכוי לקבל את מלוא סכום הפיצוי או קרוב אליו.

פשרה משרתת את שני הצדדים בסופו של דבר שכן היא יכולה לקצר זמני הידיינות, לקבל את הפיצוי המסוכם בשלב מוקדם יותר וכדומה, ניתן להשפיע אילו נושאים יכללו בהסכם הפשרה וכיצד היא תיושם, (מהי מידת האשמה של כל אחד מהניתבעים, מהו היקף הנזק המוסכם, כיצד יבוצעו התשלומים ומתי, אחריות על הרעה עתידית במצב וכדומה) ואתה כתובע תוכל לקבל את הפיצוי המוסכם ולהמשיך את חייך.

יש להיזהר ולא לחתום בפזיזות על הצעה אשר מופנת אליכם מאת חברת הביטוח, לעיתים גם ללא שהוגשה עדיין תביעה בפועל, או שהתקיים דיון כלשהו.

על מנת להחליט האם הפשרה עדיפה על פני ניהול ההליכים עד תום מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

*האמור באתר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מחייב, אין לראות בו תחליף לייעוץ ו/או טיפול משפטי,

*הסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד.

חג'ג' לאלו ושות' משרד עורכי דין

וגישור